קבלה ומדע – ניגודים?

הרב לייטמן מסביר כי בחיים אנחנו תופסים כל דבר מתוך ניגודים. ננסה דווקא מתוך העלאת טענות חלקן קשות ומורכבות, חלקן אידיאולוגיות, לברר את הייחודיות של חכמת הקבלה, ואולי גם להפריך מספר טענות בולטות שמעלים כנגד חכמת הקבלה. 

הנושא הראשון נוגע למה שמכונה "הקבלה". לפי הרב לייטמן, שיטתו של בעל הסולם היא "חכמת הקבלה", ומי שמצליח להבין ולהרגיש את מה שבעל הסולם כותב עליו, מקבל את מפתח הכניסה לכל כתבי המקובלים לאורך הדורות.

מבחינת חוקרי הקבלה באקדמיה, אין דבר כזה "ה"קבלה. אלא יש "קבלות" שונות כמו קבלת הרמ"ק, קבלת האר"י, קבלת ימי הביניים, הקבלה המודרנית, קבלה מעשית, המון סוגים.

אז קודם כל צריך להבין שכמספר האנשים, מספר הדעות. במקרה הזה ההבדל הוא בהגדרות. להבדיל מהחוקרים שמגיעים למסקנות שלהם מתוך מחקר והשוואה בין טקסטים שונים, מקובל הוא אדם בעל השגה רוחנית. וכשמקובל כותב, הוא מתבסס על ידיעה והרגשה ברורים. הוא כותב על המציאות שהשיג בחוש נוסף שרכש על ידי שינוי הטבע האגואיסטי שלו. 

הנקודה המרכזית (והלא נעימה לחוקרים) היא שאדם שלא נמצא בהשגה רוחנית, פשוט לא יכול להבחין בתופעות שהוא כותב עליהן. החוקרים את כתבי המקובלים מסתפקים במחקר חיצוני ומשווים בין צורות הכתיבה השונות ולכן מניחים שיש "קבלות" שונות.

פשר לדמות זאת לחוקר שמבקש לתאר תופעה כמו אהבה, מבלי שחווה אותה מעולם. ולכן הסבריו והבנתו, יהיו תמיד מוגבלים וחסרים ולעיתים אפילו שגויים ומטעים… אז בכל הנוגע לקבלה – כמו בנוגע לאהבה – כדאי לנו לסמוך על אנשים שחוו והשיגו אותה… 

הנושא השני – קבלה ומדע 

מבחינת המקובלים, הקבלה היא מדע ואף שורש כל המדעים. אמירה כזו אולי גורמת לחלקכם להרים גבה, אבל לפני כן אסביר. 

תחילה צריך להגדיר את המושג מדע. מדע זה כל הידע האמפירי שהושג באמצעות מחקר אנושי מתועד. ומהו מחקר אנושי? כל מה שהאדם יכול לחקור באמצעות חמישה חושים ושכל.

מיהו מקובל? מקובל הוא אדם ששינה את תפיסת המציאות האגואיסטית שלו, לתפיסת מציאות הוליסטית, שלמה. ואז, בדיוק כמו חוקר רגיל, הוא כתב את מה שגילה בספרי הקבלה. 

הקבלה רק מוסיפה על הגישה המדעית המוכרת לנו. היא מאפשרת לנו לחקור את העולם דרך חושים נוספים. חשוב להדגיש שהקבלה אינה סותרת את המדע. להיפך, היא דווקא מכבדת את המדע. כי מחקר מדעי מתבסס על מה שניתן לבדוק ולבחון באופן מדויק בחושים, ולא איזו פילוסופיה או אמונה. לא סתם כותב בעל הסולם כי "מה שלא נשיג, לא נכנהו בשם ובמילה".  

מכאן אפשר להבין שאין הרבה קבלות – יש גישות שונות אבל המטרה, האמצעים והתוצאות –  לא משתנים.וקבלה היא מדע לכל דבר. יש בה מחקר, שפות שונות למסירת מידע, וכל אדם יכול לחזור על התוצאות שהשיגו אחרים. יש בה ביקורת ותוספת של ידע וכמובן קשה מאוד להעריך אותה, כי מטרתה נשגבת מאוד – גילוי חוק אחד שמנהל את  כל המציאות.