האשליה שכולנו קנינו

הוליווד. בני זוג נאהבים, נסחפים בהתרגשות אל מעבר לשמיים ומעל העננים. אנחנו צופים, מזדהים, מייחלים להיות כמוהם, לחוש אותן תחושות ולהיעלם באהבה אינסופית ששוטפת את כל הגוף והנפש שלנו כי הכול פשוט כל כך מושלם. אפילו הרחובות נקיים, שמיים בהירים, ציפורים מצייצות, רק צחוק חיוכים ונשיקות והם כל כך יפים. אנחנו גם רוצים לחיות ככה בדיוק, להגשים את החלום באושר ועושר עד עצם סוף הימים. אז זהו ש…לא!

המציאות שלנו הרבה יותר מורכבת ואיך נאמר.. שונה במקצת. במציאות שלנו לא הכול ורוד ולא תמיד רק צחוק ונועם. החיים מורכים משגרה שוחקת, צרות, בעיות וקונפליקטים מתישים לרוב. לא על זה חלמנו וזה ממש לא מה שביקשנו. אבל מי שואל אותנו? אלו החיים.

כאב הוא דבר אחד אבל סבל זה כבר דבר אחר. סבל נגרם מחוסר הסכמה והבנה שלנו את מהות החיים ותכליתם. אנחנו סובלים מזה שאין בחיינו את האשליות שמכרו לנו בהוליווד ותמיד מצפים ומקווים בסתר ליבנו שמתישהו איכשהו, גם לנו יקרה הנס ונחיה את החיים הוורודים האלו- שקיימים רק בהוליווד ובדמיון הפורה שלנו.

אם זה גורם לנו סבל אז למה קנינו את האשליה?

בסרטים של הוליווד מוכרים לנו את החיים הטובים והמאושרים. מראים לנו זוגיות מושלמת, משפחה מאושרת, חיים בלי בעיות ורק שמחה ואהבה. אבל לא רק. מראים לנו גם שקרים, בגידות, תככים ופשעים. מראים לנו הרבה רוע וסבל. למה? כי עם זה אנחנו מזדהים. ככה עובדים על הרגש שלנו ומטמיעים בנו את האשליה שאם הרע שמוקרן בסרטים אמתי אז בטח כך גם לגבי הטוב.

הרגש שלנו מטמיע את המסר וזה נצרב בתת המודע שלנו שמנהל את ההתנהגות והחשיבה שלנו. אנחנו חושבים שאם הרע שאנו רואים בסרטים קיים במציאות ואף עולה על כל דמיון, אז כך גם דינו של הטוב. וכך מוכרים לנו אשליה מתוקה ושקרית שמבלבלת ומעוותת את התפיסה שלנו. האשליה הזו גורמת לנו להמון בעיות אשר מקורן אחד. אנחנו חושבים שצריך להיות אחרת, שצריכים לאהוב אותנו יותר, שצריך להיות לנו כיף יותר ושאנחנו כל הזמן צריכים לצחוק, לחייך ולהרגיש ב"היי".

המציאות מלמדת שכדי להיות מאושרים באמת עלינו להתגבר על האגו שמניע כל אחד ואחת מאתנו ולגלות אהבה בין איש לרעהו. ואת זה לא משיגים ביום אחד ואין פה קיצורי דרך אלא תהליך מובנה ומתמשך של למידה כיצד להתעלות מעל האגו ולהרגיש את האחר באמת. רק כך נוכל ללמוד לאהוב ונשתחרר מהאשליות.