שתי המהפכות

במניפסט הקומוניסטי, מרקס ואנגלס כתבו: ״הבורגנות, בכל מקום בו הגיעה לשלטון, הרסה את כל היחסים הפאודאליים, הפאטריארכליים, האידיליים. היא ניתקה בלי רחם את כל הקשרים הפאודאליים שקשרו את האדם לאדוניו הטבעיים, ולא הותירה שום קשר בין איש לרעהו זולת האינטרס העירום, זולת תשלום המזומנים חסר הרגש.״
מכאן ניתן להסיק שישנם שלבים הנדרשים עד להשגת הבשלות הראויה לעם והתאמתו לאידאה הקומוניסטית, שלא התממשו בימי המהפכה הקומוניסטית בברית המועצות והיוו את אחד הגורמים המרכזיים לכישלונה. הקומוניזם, לפי המרקסיזם הוא השלב האחרון בהתפתחות הכלכלה והחברה, שלב (למען הדיוק, הוא נחלק לשני שלבי משנה) שאין אחריו כלום, כשם שהיה בצורתו הפרימיטיבית השלב הראשון בחייה חברה. כפי שכתב רמבני (1959), ״הקומוניזם הוא אפוא הראשון שאין ראשון לפניו ואחרון שאין אחרית לו״. המרקסיסטים האמינו, שעל רוסיה ללכת בדרכה של מערב אירופה ולעבור קודם את השלב הקפיטליסטי. עליה להתחיל במהפכה בורגנית, שתהרוס את הצאר והפיאודליזם ששרר בכלכלה. לאחר מכן לעבור לתיעוש, שיוביל לצמיחה ולהתעצמותו של פרולטריון עירוני, ורק אחר כך תבוא המהפכה הסוציאליסטית, שתהרוס את המשטר הקפיטליסטי ותקים על חורבותיו סדר חברתי חדש וצודק. וזה נקרא תיאוריית שתי המהפכות והייתה מקובלת על רוב חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. המרקסיסטים הרוסים היו חלוקים בשאלה, מי מהמעמדות יעמוד בראש המהפכה הבורגנית וינהיג את המדינה בשלב הקפיטליסטי. קבוצה אחת, שנקראה ״המנשווקים״, אימצה את המודל המערב אירופי הקלאסי. הם חזו הקמת מבנה פוליטי שישלטו בו מפלגות בורגניות, ואילו המפלגה הסוציאליסטית הפרולטרית תשב באופוזיציה ותמתין להבשלת התנאים מהפכה השנייה. לעומת זאת, סברו לנין וקבוצתו הבולשוויקית כי על הפרולטריון, בתמיכת האיכרות הזעירה והדלה ביותר, להנהיג את המהפכה הראשונה. לפי תפיסתם רק הפרולטריון יוכל לחולל את המהפכה שתהרוס את המשטר הצארי, ורק הוא יוכל להנהיג לאחר המהפכה הראשונה, את שלב ההתפתחות הבורגנית-התעשייתית. שהוא יתחזק לא יהיה צורך בתמיכת מעמד כלשהו, הוא יחולל את המהפכה השנייה ויתחיל בבניית חברה על יסודות שיתופיים-סוציאליסטים.
תיאוריית שתי המהפכות גורסת, כי יש לעבור שלב קפיטליסטי לפני המעבר לסוציאליזם. בעקבות מהפיכת אוקטובר והבנה של לנין כי השלב הראשון של קינון משטר קפיטליסטי ברוסיה לא יהיה, קרא לבצע את המהפכה השנייה, בהסתמכו על תורת החוליה החלשה, התורה הניחה כי המהפכה תתפשט לאירופה המערבית ותסייע בהעברת רוסיה לשלב הסוציאליסטי. לנין אימץ את השקפתו של טרוצקי שאפשר לפסוח על השלב הקפיטליסטי, בכך גם יתפשט בכל מערב אירופה, וכך גם לא תישאר רק במחוזות רוסיה אלא תתפשט והוא קרא לרעיון המהפכה המתפשט מארץ לארץ עיקרון המהפכה המתמדת.