על מה ולמה?

רקע
״אין הקומוניזם נוטל מאיש את הכוח לרכוש לעצמו את מוצרי החברה, הוא נוטל ממנו רק את הכוח לשעבד לעצמו על ידי רכישה את עבודת זולתו. […] שלטונו של הפרולטריון גם יוסיף לבטלם. פעולה מאוחדת, על כל פנים של ארצות הציוויליזציה, היא אחד התנאים הראשונים לשחרורו. ככל שיתבטל ניצול האחד על ידי זולתו, כן יתבטל גם ניצול אומה אחת על ידי רעותה. בחדול ניגוד המעמדות בקרב האומות, יחדלו יחסי האיבה בין.
התאוריה המרקסיסטית היא פילוסופיה חברתית שפיתחו במחצית השנייה של המאה ה-19 שני הוגים ממערב אירופה, קארל מרקס ופרידריך אנגלס. משנתם מסבירה את התפתחות ההיסטוריה האנושית כתוצר של מאבק מתמשך בין מעמדות כלכליים, ומתקדמת בניתוח יסודותיה של החברה הקפיטלסטית-בורגנית המערב אירופית דאז.

מרקס הגה חזון הפילוסופי
חזונו של המניפסט בדבר ההתפתחות ההיסטורית של "החברה הבורגנית", כולל מעמד הפועלים שהיא הולידה, לא הוביל בהכרח למסקנה שהפרולטריון יפיל את הקפיטליזם, ובעשותו כך יפתח את הדרך להתפתחות הקומוניזם, וזאת מפני שהחזון והמסקנה לא נבעו מאותו ניתוח. מטרת הקומוניזם, לא נבעה מהניתוח של מהות הקפיטליזם והתפתחותו, אלא מטיעון פילוסופי, בדבר טבע האדם וגורלו .הרעיון, שהיה לבסיסי אצל מרקס, כי הפרולטריון הוא מעמד שאינו יכול לשחרר את עצמו ללא שחרור בעת ובעונה אחת של החברה כולה, הופיע לראשונה בתור מסקנה פילוסופית ולאו דווקא כתוצאה מהתבוננות. יתרה מכן, המניפסט הקומוניסטי עצמו, הוא מסמך שבתוכו עצמו צפה כישלון אפשרי בשלב היישומי. הוא קיווה שהתוצאה מההתפתחות הקפיטליסטית תהיה ;בנייה מהפכנית מחדש של החברה; שינוי מהפכני של כל החברה כולה, אך לא שלל את האלטרנטיבה: חורבן כללי שנים רבות אחרי כן ניסחזאת מארקסיסט אחר בתור בחירה בין סוציאליזם לבין ברבריות.

הטמעת הרעיון הקומוניסטית בברית המועצות, וההשלכות
אי הבשלות של הדור לאידאה הקומוניסטית אכן עם כל האמת שבאידיאה זו, אינני מבטיח למקבלים אותה עתה, אף קורטוב של גן עדן. ולהפך, גיהינום גדול של צרות מובטח להם. כי העובדה החיה שבארץ רוסיה כבר החכימה אותנו למדי. אמנם זה אינו סותר עוד את אמיתיותה של אידיאה הזאת, כי כל החיסרון שבה הוא, מפני שהיא בשבילנו עדיין פגה. כלומר, אין בני דורנו בשלים עוד מבחינה מוסרית, שיהיו יכולים לעכל במעיהם את המשטר הזה של חלוקה שווה וצודקת.כי מחוסרי זמן אנו, שעדיין לא הגענו לידי התפתחות המותאמת לקבל את הסיסמא מכל אחד לפי כישרונו, לכל אחד לפי צרכיו.

ברית המועצות שלפני המהפכה
בברית המועצות, טרם המפכה, התקיימה במשך 400 שנים אוטוקרטיה שנבדלה מהמונרכיות האבסולוטיות במערב אירופה בתלות המוחלטת של הכנסייה ושל האצולה בשלטון המרכזי. במאה ה-19 היתה בריה״מ מדינה ענייה, שכלכלתה התבססה בעיקר על קהילת איכרים שכונו ״מירים״, ועל קואופרטיבים של עובדים שכונו ״ארטלים״. היתה זו מדינה ריכוזית, שהתאפיינה במעורבות עמוקה של השלטון בכלכלה, שהיו לה מוסדות שלטון וביורוקרטיה מפותחים וצבא מודרני, שהתבסס על גיוס חובה. במאה ה-19 פעלו תנועות מחאה חברתיות שייצגו משיחיות פוליטית חילונית ונקטו באמצעי טרור להשגת מטרותיהם החברתיות. במקור, התפיסה המרקסיסטית לא טעמה את מה שקרה בבריה״מ. לפי הניתוח המרקסיסטי הקלאסי, בריה״מ לא היתה בשלה למהפכה פרולטרית, שכן הפרולטריון היה רק בראשית התפתחותו. המבנה הכלכלי היה עדיין פאודלי בחלקו הגדול, הערים לא היו מרכזי תעשיה, אלא מרכזי ביורוקרטיה צארית, והאיכרות היתה 80% מן האוכלוסייה. התנועה המהפכנית הסוציאליסטית טרום-מרקסיסטית ראתה באיכרות את המעמד נושא המסר של המהפכה, שיפיל את הצאר ויכונן את הסדר החברתי הצודק. הזרם הקודם, ״נרודניקים״, טענו שאין ללכת בדרך של מערב אירופה הקפיטליסטית. הם טענו שצריכה להיות חברה סוציאליסטית שיוויונית, שתתבסס על הקהילות הכפריות ועל עקרונות שיתופיים בנוגע לאדמה. בניגוד לזרמים המהפכניים שקדמו להם, דחו המרקסיסטים הרוסים את ההסתמכות על האיכרות כנושאת דגל המהפכה ואת רעיון הסוציאליזם האגררי. הם ראו באיכרים מעמד חברתי בעל מחשבה רכושנית, שאינו מעוניין בהרס הסדר הקיים ואינו מסוגל להתלכד פוליטית. הפרולטריון לעומת זאת הוא מעמד קולקטיבי מטבעו. יתרה מזו, הוא גם מקובץ בריכוזים גדולים דוגמת בתי חרושת ומפעלים, ולכן קל לארגנו לפעולה פוליטית יעילה.
הרוסים רצו לקיים משטר של חלוקה שווה וצודקת. יחד עם זאת, הם לקחו עם ללא חינוך, ללא תרבות, ללא התפתחות, כפי שהיה במקרה של רוסיה, עם שעדין לא בשל לזה וניסו ליישם את השיטה של חלוקה שווה וצודקת. רק כ-60 שנים לפני הניסיון הקומוניסטי, הרוסים יצאו מהעבדות. עד אז כל אחד היה שייך לבעל בית, לאדון. רוב המדינה הייתה חקלאית ורוב האנשים חיו בכפרים, כאשר כל כפר היה שייך לבעל בית, שאם היה רוצה, יכול היה אפילו להרוג את התושבים. לאיכר לא הייתה אפשרות לצאת מאותו הכפר, כי לא הייתה לו תעודת זהות והוא היה חייב לחיות תחת שלטון האדון שלו כבהמה. כך היה עד שנת 1861. חמישים שנה בלבד לאחר מכן, הם עשו מהפיכה סוציאליסטית. ללא שום חינוך, ללא הכנה כלשהי, תחת סיסמאות לפיהן כולם בשוויון, כולם חופשיים, כולם מנהלים את המדינה, כולם למען כולם. אנשים שעוד לא עברו אתהקפיטליזם, ושרק יצאו מעבדות, בעוד שהבשלות לקומוניזם דורשת אלף שנות התפתחות, שלא היו להם. ההנהגה לא חשבה על העם הרוסי, אף פעם לא הייתה מחשבה על העם. הם הרגו 40 מיליון תושבים מהעם שלהם עצמם, וזה לא כולל מה שהיטלר עשה. ואילו השאר חיו מהיד לפה. איזה קולחוזים? הם חיו כמו החיות שלידם. דיור, פרנסה, חופש, כלום לא היה. האם זה נקרא סוציאליזם? הם פשוט שיחקו במילה הזאת. הרוסים לא חשבו על כך בכלל. לו היו רוצים לבנות סוציאליזם אמיתי, הם היו צריכים לבנות בפועל משהו שטוב עבורם, טוב למדינה. כל התנאים היו ברשותם, הם לא היו זקוקים לדבר מבחוץ, הכול נמצא בתוך המדינה. ברוסיה יש הכול, רק היה צריך לארגן את זה נכון לטובת העם. אם הם היו מתפתחים נכון, אז הם באמת היו נותנים דוגמה מוצלחת לכולם. אבל הם התפתחו כדי לבנות ק.ג.ב., צבא, להביא משטר של דיכוי לכולם ולהחזיק את כל העולם בפחד מהטילים שברשותם. הרוסים פעלו בצורה הפוכה מההזדמנות שהם קיבלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *