מחאת הנכים

בעניין מחאת הנכים – כן, היצורים האלה שחוסמים לכם כבישים ברחבי המדינה כבר חודש. המוזרים האלה על כסאות הגלגלים והליכונים, המעצבנים האלה שגורמים לכם לאחר לעבודה או להוציא את הילד מהגן. הנודניקים האלה המתבייכינים – שיילכו לעבוד, לא כך? אז זהו – שלא.

הם לא יכולים ללכת לעבוד, לפחות לא כל נכה או לפחות לא משרה רגילה שלא לדבר מלאה. מאד קשה ללכת לעבוד בכל מקום כשאתה מוגבל בניידות, או מטופל בתרופות חזקות עם תופעות לוואי. לא כל מקום יכול לספק את התנאים המיוחדים להם נזקק הנכה. נכה שהיה עצמאי. אם לא דאג מבעוד מועד לביטוח שמן בביטוח פרטי, למרות ששילם סכומים ניכרים כל חייו לביטוח לאומי, ימצא עצמו חסר מענה. אחוז לא מבוטל של אנשים, שפעם היו יצרנים ופעילים, שפעם נלחמו לטובת המדינה, מוצא את עצמו מקבץ נדבות ממוסד שאמור היה לדאוג לצרכיהם בעת מצוקה.

אדם במצב כזה מתמודד גם עם המצוקה שהוא נקלע אליה, פיזית, נפשית ורגשית. פתאום מוצא עצמו תלוי באנשים אחרים כדי לתפקד, ובנוסף חש השפלה כשעליו לעבור בדיקות מיותרות ומשפילות להוכיח את אי הכושר שלו כשברור שאם נתקף במחלה או הפציעה שבגללה הוא הוגדר נכה, אז הוא בהכרח מוגבל.

חשוב לזכור שזה יכול לקרות לכל אחד. גם רבים מהנכים ישבו פעם ברכב הממוזג בדרך לעבודה בפקק או היו בדרכם לאסוף את הילד מהגן ולא חשבו לרגע שפעם הם יישבו על כסא גלגלים או ייאלצו להישען על מקל הליכה, או להתקשות כל כך בעלייה במדרגות, או להיות זרוקים במיטה כמה שעות טובות בגלל כאבי גוף. יש מי שנולדו עם נכות ובטח שאינם אשמים במצבם.

נכה הוא לא רק אדם שרואים את נכותו כלפי חוץ, לא רק אדם שנאלץ לשבת על כסא גלגלים, או להשתמש באביזרים חיצוניים, אלא יש אנשים הלומי קרב שלא יכולים להחזיק במשרה, יש אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות, ועוד. כן, זה יכול לקרות גם לך.

לצורך העניין, כולנו נכים בפוטנציה. מי שכבר נכה, זה גם בלתי הפיך ברוב המקרים. בעוד  מנהלי עמותות ואנשי ציבור מרוויחים משכורות דשנות על חשבון הקופה הציבורית, מוטב שנדרוש שגם הנכים ייקבלו שכר מינימלי שמכבד את עצם קיומם וכחברה אחראית נקל עליהם את החיים שבמילא אינם פשוטים